אני אדווה,
פרגרניסטה גאה!

הרגע שבו הכול השתנה

אני זוכרת את הרגע המדויק שבו החלטתי להפוך את התחביב למקצוע.

עמדתי מול אוסף הבשמים האהוב שלי, שואפת עמוקות בושם חדש שהצטרף, ומתחילה לזהות משהו עמוק יותר. שאיפה עמוקה נוספת — וזה מתבהר. זה כבר לא הריח הראשוני, ההרמוני, שאני רגילה להריח.

האף שלי אשכרה מזהה את התווים שבפנים.

התחלתי לפתוח בקבוק אחרי בקבוק, שואפת ומתרגשת, מחברת בין הנקודות — או התווים — שעוברים בין הבשמים האהובים עליי. וקלטתי שזהו. אני מאוהבת. אני באלמנט שלי. אני חייבת לעשות את זה כל יום, כל היום.

ואז הגיעה הבהלה: אלוהים, כמה יקרים חומרי הגלם. ואיך בכלל מתחילים. ולמה נדמה לי שאי פעם אצליח ליצור בושם?

מה עשיתי עם זה

פאסט־פורוורד להיום. אחרי כמה וכמה התקפי פאניקה קלה, אחרי שנים שבהן למדתי אצל טובי המורים בעולם, אחרי אלפי שעות של שיטוטים באינטרנט ושבירת שיניים בזום — ואחרי שהרחתי לפחות גזיליארד פעם כל ריח שאי פעם נוצר — אני מלמדת מכורי ריח כמוני איך להיכנס לעולם הבישום.

במילים אחרות: אני חוסכת לכם את התקפי הפאניקה, ומעניקה לכם כניסה חלקה לעולם הבישום.

למה בניתי קהילה

מי שכבר התחיל יודע שזה מקצוע בודד מאוד. רובנו מעבירים שעות בגפנו — שוקלים, יוצרים, מריחים. בלי אף אחד לשאול, בלי אף אחד להתייעץ איתו, ובלי אף אחד שיבין למה התרגשנו מטיפה של איריס.

המטרה שלי היא להנגיש את עולם הריח בעברית, וליצור בית לבשמנים בישראל. מקום לשאול שאלות, להחליף חומרים, לספר על דברים שעבדו — ואפילו על כאלה שלא. ליצור חברויות לדרך, ולפעמים גם שותפויות.

וגם אם אתם לא מתכננים להכין בושם בעצמכם — העמקה בעולם הזה תגרום לכם להעריך הרבה יותר את יצירות האמנות שנמכרות בחנויות, ולהבין מה בעצם אתם מריחים.