שלישיית לואי ויטון – המסע לסין

הרחתי לאחרונה את
שלישיית לואי ויטון המסע לסין Journey to China של Louis Vuitton

שלושה בשמים שיצר Jacques Cavallier Belletrud והושקו ב־2025 תחילה כאקסקלוסיביים לסין.

הם הושקו בארץ בשבוע שעבר והייתי חייבת להריח אותם. אז בבקשה קבלו את הסקירה שלי🩷.

כל הסדרה שואבת השראה מאמנות החיים של סין, מטקסים וחומרי גלם שמאפיינים את המקום.

1. הראשון הוא Rain Tea

השם שלו השתנה לtea storm
על פי האתר הבושם נוצר כסמל לטקס התה. בסין אין טקס תה אחד ויחיד, אלא טקסים שונים בהתאם לאזור ולאנשים.
הרעיון של הבושם הוא לקשר בין תרבות שבה איכות התה נקבעת גם על פי הריח של העלים (ותאמינו לי שמעתי את זה מלא מעט מומחי תה) לבין מסורת של משפחה, קבלת פנים ובעיקר האופן בו ריח מכיל משמעות הרבה יותר עמוקה.

הוא מריח לי קודם כל הדרי ובהיר ואז קצת כמו עלים של תה שחור מר. אני מריחה בושם על מקלות הרחה, מתעלמת מהתגובה של העור שלי לבושם בכדי לקבל כמה שיותר ניואנסים חבויים.

הוא ממשיך מאד פרחוני לכיוון תה ורדים בהיר ומרומם, בהמשך הוא הפך עבורי לעשבוני וירקרק. משהו בה עשה לי קצת כאב ראש לרגע והוא מסתיים עם המון מוסק רך.

1. השני הלבן הוא Ink Mark

אל תחפשו פה דיו.
הבושם נולד מהקליגרפיה הסינית אבל המודרנית. הסיפור מספר שז׳אק קאוולייר ביקר בסין והתפעל מאנשים שכותבים במכחולי מים על המדרכה.

הם כותבים שירים ומילים שנעלמים במהלך התאדות המים. הוא רצה ללכוד את פעולת הכתיבה באמצעות ריח, תחושה של תנועה.

הוא חיבר בין המסורת הקדומה של דיו שנוצר משריפת עץ ופיח מעושן למינרליות נקייה עכשיו בכתיבת מים העכשווית.

הוא מריח לי בהתחלה מאוד מתובל,פלפלי, כמעט כמו לבונה, דומה ללא מעט בשמים שהרחתי בעבר.
אחר כך פרחוניות של ורד חזקה ששוב שמזכירה לי גרניום שוטפת את האף.

התווים משחקים הלוך וחזור בעוצמה, בדיוק כמו שאמור להיות בבושם שבנוי טוב, וזה הופך אותו אפילו ליותר מעניין.

אומנם באתר הם מציינים שהבושם הוא ממשפחת האמבר, אך אני לא הייתי קוראת לו אמבר קלאסי אלא יותר בושם עצי מתובלן על בסיס עדין מאד של אמבר.

הסנדלווד האופייני זה שמזכיר קצת מלפפון חמוץ, קופץ החוצה אבל הוא מלווה בתו פלפל שחור.

3. השלישי הוא Moon Tale

מחווה או פירוש לטקס יופי כביטוי אישי. הוא מבוסס על אגדה שבה היו 4 יפהפיות סיניות אך יופיה של אחת מהן, האפילה על הירח.

בתרבות הסינית נשים היו משתמשות באבקת אורז להלבין את הפנים ומעל בצבע אדום אז.

ז׳אק קאוולייר בחר לדמות את הצבע האדום כפרי יער raspberry ואת האבקה הלבנה כמוסק.

הבושם מריח לי לקטוני, כלומר חלבי ואני אסביר.
הוא נפתח עם גוף לבן מעיין תחושה של ריח של בסיס קרם גוף לבן עם טקסטורה קרמית חזקה.

יש בו בעיניי מעין תווים חלביים/לקטוניים חזקים ורכים יחד עם פרחוניות מתוקה, חדה, יותר קרובה לגרניום מאשר לורד או פיוני.

יש אנשים שיאמרו לכם שהוא מריח כמו כביסה, אני יכולה להבין מדוע אבל בשבילי הוא לא נפתח כאבקת כביסה בטח לא ישר בפתיחה. אם כבר המרקם שלו מזכיר לי מרכך הרבה יותר אטום ופחות חד.

הוא ממשיך כמו סבון רחצה כי מתגלה בו פירותיות סבונית כמו של דומדמניות, ופירות יער, תסלח לי בבקשה ז׳אק אבל זה מזכיר לי קרם של ויקטוריה סיקרט או אפילו שמפו של הרבל אסנס.
בקצרה, מין פירותיות פרחונית חזקה שמוסווית עם תווים מאד קרמיים.

אהבתם את הסקירה? בואו לרקוח בעצמכם 🌸

כל בושם שאתם אוהבים התחיל ברעיון ובכמה טיפות. בסדנאות ובקורס של דאנסנט תלמדו להרכיב בושם משלכם — מהתו הראשון ועד הבקבוק. יש שאלה? דברו איתי ישירות.

אני מעלה רגעים מהסדנאות ומשולחן העבודה שלי לערוץ היוטיוב — בואו לראות איך בושם נבנה באמת.

להרשמה לערוץ

רוצים עוד בישום? 🌸

הצטרפו לניוזלטר לסקירות בשמים, טיפים ועדכונים על סדנאות.

[interact id="5f20249a2ccda3001417af68" type="quiz"]

עקבו אחרי ברשת

כדי להיות מעודכנים במבצעים, הנחות
ומוצרים חדשים – הרשמו לניוזלטר!

צרו קשר

אוקיי, תעזרי לי לבחור?
בטח, תלחצו כאן