מפיצי ריח ווינטג’

ענבל לב, קרי בולה, הלוא היא מייסדת “בטי בארץ הוינטג'” לבשה על עצמה פייטים והתיישבה לכתוב את חוויתה האישית ממפיץ ריח חשמלי.

שלום לכולם.
אני ענבל, ואני האמא של בטי בארץ הוינטג’, שהיא כעת סוג של רשת עם שתי חנויות פיזיות שמוכרות בגדי וינטג’ משובחים ומגניבים שאני מייבאת מאמסטרדם, אתר עם חנות אונליין, וגם דף פייסבוק מאד פעיל וחי וכיפי.

ריח של חנויות וינטג’ זה משהו שכולנו מכירים.
יש את אלו שמכורים אליו, יש את אלו שהוא לא מפריע להם, אבל יש רבים שזו הסיבה שבגללה הם לא נכנסים לחנויות האלו.
יש בריח הזה תערובת של אבק, לפעמים אפילו עובש, ובדים מסוגים שונים, הרבה פעמים סינתטים.
כל בד סופג את הריח באופן שונה ומפיץ אותו באופן שונה, אבל הניחוח הכללי מאד דומה בין כל החנויות, בין אם אילו בוטיקים מפונפנים שמקפידים על האיכות והנקיון של הבגדים (כמו שלי) ובין אם זה חנויות של ויצ”ו או פתחון לב.
אתם בטוח מכירים את הריח הזה. של בגדים שישבו המון זמן איפשהו. במקרה של וינטג’ תוסיפו לזה גם את גיל הבגד (מינימום 30 שנה אחורה).

אני, למען האמת, די תתרנית.
מעשנת מגיל צעיר, ויש לזה מחיר בחוש הריח.
אבל את הריח של הוינטג’ אני מזהה, וידעתי שיש אותו בחנות שלי בגולן, אבל הוא לא הפריע לי, התייחסתי אליו כאל איזושהי נורמה, למען האמת הריח אף פעם לא הפריע לי לחגוג בחנויות וינטג’, קצת כמו שריח בחנות גבינות לא פוגם בחוויה.

כשאדוה הציעה לי לנסות את מפזר הריח שלה, לא הייתי נלהבת לעשות את זה, כי זה אפילו קצת נתפס לי כפגיעה באותנטיות של המקום, כל כך הייתי עיוורת לנושא הריח…
ובכל זאת, כאחת שמשתדלת לומר לרוב ההצעות’ כן’ בחיים האלו, אמרתי לה כן.
והיא שלחה.
והחבילה הגיעה.
וישבה.
וישבה.
וישבה.
ואז, באקט אימפולסיבי, החלטתי לפתוח עוד חנות, מלבד הסניף בגולן, והפעם בתל אביב (!).
והחבילה ישבה.
וישבה.
אבל ביום שהחנות החדשה נפתחה, גם החבילה נפתחה.
ומאותו רגע, מטהר האוויר הופעל בחנות החדשה.
תשמעו.
ההבדל הוא של שמיים וארץ בין שתי החנויות.
הריח בתל אביב כל כך טוב!
כל לקוחה שניה שנכנסת לחנות מחמיאה קודם כל על הריח!
הוא משתלב כל כך טוב עם היופי הכללי של החנות, וברור לי שהוא ימשיך לפעול בה לנצח.
וכעת אני שוקלת לרכוש אחד גם לחנות השניה.
כי ריח באמת משנה את הכל.
לא הבנתי עד שלא ניסיתי.
הוא גורם ללקוחה להרגיש שהיא הגיעה למקום איכותי. ובעצם, כמו שאכפת לי מהנקיון והאסתטיקה של החנות, מהניקיון של הבגדים, מהאסתטיקה שלהם, כך צריך להיות אכפת לי מהריח. זה כל כך חשוב.
זה פותח את החשיבה.
תחשבו על ההבדל המהותי בין לקוחה שנכנסת ומכה בה גל ריח וינטג’י כזה מעט מעופש, לבין לקוחה שנכנסת למקום מבושם.
מי מהשתיים תרצה להישאר יותר?
מי מהשתיים תתרשם יותר מהחנות?

אני מגיעה לחנות בתל אביב פעם בשבוע ובכל פעם שאני פותחת את הדלת המחשבה הראשונה שעולה היא ‘איזה ריח טוב יש פה’. הראשונה!
ואני חשבתי שאני תתרנית.

מוזמנים לבקר ולהריח בעצמכם, בעיניי זו באמת המצאה אדירה.

תודה ❤️
ענבל